Dead Sea Scrolls Textual Critical Edition – Ezekiel
Dead Sea Scrolls TC Edition - Ezekiel
Ezekiel / יחזקאל - According to Dead Sea Scrolls Manuscripts Combined
Chapter 1 | |
---|---|
8 | וידו אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם |
9 | חברת אשה אל אחותה כנפיהם לא יסבו בלכתם איש אל עבר פניו ילכו |
10 | ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתם ופני נשר לארבעתם |
11 | ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות ושתים מכסות את גויתיהנה |
12 | ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן |
13 | ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יצא ברק |
16 | מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן |
17 | על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן |
19 | ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו |
20 | על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים |
21 | בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים |
22 | ודמותם על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה |
23 | ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם |
24 | ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן | Chapter 4 |
3 | ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל |
4 | ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם |
5 | ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל |
6 | וכלית את אלה ושכבת על צדך הימוני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך |
9 | ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו |
10 | ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו |
15 | ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי הֽאדם ועשית את לחמך עליהם |
16 | ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו |
17 | למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם | Chapter 5 |
1 | ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם |
11 | ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול |
12 | שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם |
13 | וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם |
14 | ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר |
15 | והית חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה בתכחות חמה אני יהוה דברתי |
16 | בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אתם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם |
17 | ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני | Chapter 7 |
9 | ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה |
11 | החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם |
12 | בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה | Chapter 10 |
5 | וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו |
6 | ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן |
7 | וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא |
8 | וירא לכרבים תבנית ידי אדם תחת כנפיהם |
9 | ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש |
10 | ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן |
11 | בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם |
12 | וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם |
13 | לאופנים להם קורא הגלגל באזני |
14 | וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר |
15 | וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר |
16 | ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם |
17 | בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם |
18 | ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים |
19 | וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה |
20 | היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה |
21 | ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבעה כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם |
22 | ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו | Chapter 11 |
1 | ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדמה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם |
2 | ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת |
3 | האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר |
5 | ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה |
6 | הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל |
7 | לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה |
8 | חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה |
9 | והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים |
10 | בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה |
11 | היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם |
19 | ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר | Chapter 16 |
31 | בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן |
33 | לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך | Chapter 23 |
14 |
ותוסף
אל
תזנותיה
ותרא
אנשי
מחקה
על
הקיר
צלמי
כשדיים
חקקים
בששר
???
The space left in the un-extant portion of 4QEzeka indicates that either: there was a longer ending to verse 14; a longer beginning to verse 15; or a non-extant section of words which has been lost to history. |
15 | ??? חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדותם |
17 | ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם |
18 | ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה |
44 | ויבאו אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהליבה אשת הזמה |
45 | ואנשים צדיקם המה ישפטתו אתהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפות הנהודם בידיהן |
46 | כי כה אמר יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז |
47 | ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו | Chapter 24 |
2 | בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה |
3 | ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים | Chapter 35 |
11 | לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך |
12 | וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאוכלה |
13 | ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי |
14 | כה אמר אדני יהוה כשמחת כל הארץ שממה אעשה לך |
15 | כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה | Chapter 36 |
1 | ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה |
2 | כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו |
3 | לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם |
4 | לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב |
5 | לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז |
6 | לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם |
7 | לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו |
8 | ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא |
9 | כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם |
10 | והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה |
13 | כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית |
14 | לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה |
17 | בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אתה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני |
18 | ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגילוליהם טמאוה |
19 | ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים |
20 | ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו |
21 | ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שם |
22 | לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים בית אשר באתם שם |
23 | וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם |
24 | ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם |
25 | וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם |
26 | ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר |
27 | ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם |
28 | וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים |
29 | והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב |
30 | והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים |
31 | וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם |
32 | לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל |
33 | כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות |
34 | והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר |
35 | ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו | Chapter 37 |
1 | היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות |
2 | והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד |
3 | ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת |
4 | ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה |
5 | כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם |
6 | ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה |
7 | ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש תקרבו העצםות עצם אל עצמו |
8 | וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם |
9 | ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו |
10 | והנבאתי כאשר צוני ותבא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד |
11 | ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו |
12 | לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל |
13 | וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי |
14 | ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה |
16 | ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו |
23 | ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים |
28 | וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם | Chapter 38 |
1 | ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 | בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו |
3 | ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל |
4 | ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם |
7 | הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר |
8 | מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם | Chapter 41 |
3 | ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות |
4 | וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים |
5 | וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב סביב לבית |
6 | והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית |
- TC Song of Songs
- TC Isaiah
- TC Jeremiah
- TC Lamentations
- TC Ezekiel
- TC Daniel