Dead Sea Scrolls Textual Critical Edition – Genesis
Dead Sea Scrolls TC Edition - Genesis
Genesis / בראשית - According to Dead Sea Scrolls Manuscripts Combined
Chapter 1 | |
---|---|
1 | בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ |
2 | והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים |
3 | ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור |
4 | וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך |
5 | ויקרא אלהים לאור יומם ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד |
6 | ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים |
7 | ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן |
8 | ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני |
9 |
ויאמר
אלהים
יקוו
המים
מתחת
4QGenb, Mas, LXX: be gathered. 4QGeng has the variant spelling יקאו. Due to this just being a spelling variant, there’s no change of meaning to the text. השמים
אל
4QGenb, Mas: the heavens. 4QGeng reads לשמים meaning to the heavens. As this is being read in conjunction with the previous word מתחת, it changes the meaning from under the heavens to underneath the heavens. מקוה
אחד
ותראה
היבשה
ויהי
כן
4QGenh1, LXX: gathering. Masoretic and 4QGenb read מקום meaning place. Not a great change of meaning; two different nouns are being employed to refer to similar things, although one focuses on the completion of the command be gathered.
ויקוו
המים
מתחת
השמים
למקוהו
ותרא
היבשה
4QGenk, LXX: And the waters under the heavens were gathered to their gatherings; and the dry land appeared. 4QGenb, 4QGeng, 4QGenh1, Masoretic, and the Samaritan Pentateuch (SP) omit these words. This was done either due to homoeoteleuton (ויקוו starts off similarly to ויקרא of v10), or omitted as superfluous. |
10 | ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב |
11 | ויאמר אלהים תדשא הארצ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן |
12 | ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב |
13 |
ויהי
ערב
ויהי
בקר
יום
שלישי
4QGenb, Mas: third (plene spelling). 4QGeng reads the defective spelling שלשי. |
14 |
ויאמר
אלהים
יהי
מארות
ברקיע
השמים
להבדיל
בין
היום
ובין
הלילה
4QGeng, 4QGenk: Lights (plene spelling). 4QGenb and Masoretic read מארת, which is either a defective spelling, or possibly represents an early development in the forming of noun-forms. The suffix ות- is what is usually attached to feminine nouns to make them plural compared to singular, however the vowel ו may not necessarily be used. והיו
4QGenb, 4QGenk, SP, Mas: and let them exist. 4QGeng reads ויהיו meaning and they were. Slight change of tense, one indicating what something will be in the future; the other indicating what they actually exist as. לאתות
ולמעדים
ולימים
ולשנים
4QGeng, 4QGenk: signs (plene spelling). 4QGenb and Masoretic read לאתת. The same principle for the endings of feminine nouns, discussed in Chapter 1v14n1, apply here too. |
15 |
והיו
למארות
ברקיע
השמים
להאיר
על
הארץ
ויהי
כן
4QGenk: lights (plene spelling). 4QGenb reads למארת (as in v14), and the Masoretic reads למאורת. All of them display differences of spelling - with the inclusion of omission of the vowel ו. You’ll see this throughout the writings found among the Dead Sea Scrolls. |
16 |
ויעש
אלהים
את
שני
המארות
הגדלים
את
המאור
הגדל
לממשלת
היום
ואת
המאור
4QGeng: lights (plene spelling). 4QGenb and Masoretic read המארת. See notes Chapter 1v14n1, Chapter 1v14n3, and Chapter 1v15n1. הקטון
לממשלת
הלילה
ואת
הכוכבים
4QGeng: the smaller (plene spelling). 4QGenb and Masoretic have the defective spelling הקטן. |
17 | ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ |
18 |
ולמשול
ביום
ובלילה
ולהבדיל
בין
האור
ובין
4QGeng: to rule (plene spelling). 4QGenb and Masoretic have the defective spelling ולמשל. החושך
וירא
אלהים
כי
טוב
4QGend: the darkness (plene spelling). 4QGenb and Masoretic have the defective spelling החשך. |
19 | ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי |
20 |
ויאמר
אלהים
ישרוצו
המים
שרץ
נפש
חיה
ועוף
יעופף
על
הארץ
על
פני
רקיע
השמים
1QGen: let them swarm (plene spelling). 4QGenb and Masoretic have the defective spelling ישרצו. With their vowel system, the Masoretes usually pointed the ר in ישרצו as רְ or רֶ, to give the pronunciation re, and only once did they point it in ישרצו to read רֹ pronounced ro (Eze. 47:9). From the spelling seen in 1QGen, it is quite probable that the Masoretes were wrong in their vowel pointing for ישרצו. |
21 |
ויברא
אלהים
את
התנינים
הגדלים
ואת
כל
נפש
החיה
הרמשת
אשר
שרצו
המים
4QGend, 4QGeng: reptiles (plene spelling). 4QGenb and Masoretic have the defective spelling התנינם. Like with the suffixes to feminine nouns (see Chapter 1v14n1), the suffixes to masculine nouns to make them plural is usually ים, but the י can be dropped and ם can be used by itself. We usually find in the Dead Sea Scrolls manuscripts that the plene (‘full’) forms of words are preferred to the defective spelling seen in later manuscripts, including those produced by the Masoretes. למיניהם
ואת
כל
עוף
כנף
למינהו
וירא
אלהים
כי
טוב
4QGend: to their kinds (plene spelling?). 4QGenb and Masoretic read למינהם. The issue here is the fact that we could just have a change of spelling (inclusion/omission of vowel י), or the singular noun מין is here actually a plural, with the יהם- ending following conventional Hebrew syntax for plural masculine nouns with a pronominal suffix. |
22 |
ויברך
אותם
אלהים
לאמר
פרו
ורבו
ומלאו
את
המים
בימים
והעוף
4QGend: them (plene spelling). 4QGenb and Masoretic have the defective spelling אתם. ירבה
בארץ
4QGeng, SP: they shall. 4QGenb and Masoretic read ירב meaning let them. |
23 | ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי |
24 | ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן |
25 | ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב |
26 | ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ |
27 | ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם |
28 | ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ | Chapter 2 |
1 | ויכלו השמים והארץ וכל צבאם |
2 | ויכל אלֹהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה |
3 | ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות |
6 | ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה |
7 | וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה |
14 | ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת |
15 | ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה |
16 | ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עצ הגן אכל תאכל |
17 | ומעץ הדעת טוׄב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות |
18 | ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו |
19 | ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו | Chapter 3 |
1 | והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה האף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן |
2 | ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל |
11 | ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת |
12 | ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל |
13 | ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל |
14 | ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כול ימי חייך | Chapter 4 |
2 | ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה |
3 | ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה |
4 | והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו |
5 | ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו |
6 | ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך |
7 | הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו |
8 | ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו |
9 | ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי |
10 | ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה |
11 | וערה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך | Chapter 5 |
13 | ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות | Chapter 6 |
13 | ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ |
14 | עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר |
15 | וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה |
16 | צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה |
17 | ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע |
18 | והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך |
19 | ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבהי להחית אתכה זכר ונקבה יהיו |
20 | מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למיניהם שנים מכל יבאו אליך להחיות |
21 | ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה | Chapter 12 |
4 | וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברהם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן |
5 | ויקח אברם ??????? אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען | Chapter 17 |
12 | ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא |
13 | המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם |
15 | ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה |
16 | וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו |
18 | ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך |
19 | ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו | Chapter 18 |
20 | ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד |
21 | ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה |
22 | ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה |
24 | אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה |
25 | חללה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט | Chapter 19 |
27 | וישכם אבשרהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה |
28 | וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן | Chapter 22 |
13 | וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו |
14 | ויקרא אברהם את שם המקום ההוא אלהים יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה |
15 | ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים | Chapter 23 |
17 | ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב |
18 | לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו |
19 | ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען | Chapter 24 |
22 | ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם |
24 | ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור | Chapter 26 |
21 | ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה |
22 | ויעתק משם ויחפר באר אחרית ולוא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ |
23 | ויעל משם באר שבע |
24 | וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי |
25 | ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויטי שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר |
26 | ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו |
27 | ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם |
28 | ויאומרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך | Chapter 27 |
38 | ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך |
39 | ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל |
42 | ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך |
43 | ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה | Chapter 32 |
30 | וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם |
33 | על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה | Chapter 33 |
1 | וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות | Chapter 34 |
5 | ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם |
6 | ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו |
7 | ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה |
9 | והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם |
10 | ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה |
17 | ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו |
18 | וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור |
19 | ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו |
20 | ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר |
21 | האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם |
30 | ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי |
31 | ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו | Chapter 35 |
1 | ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך |
4 | ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם |
5 | ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב |
6 | ויבא יעקב לוז אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו |
7 | ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו |
8 | ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות |
9 | וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו |
10 | ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל |
17 | ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן |
18 | ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין |
19 | ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם |
20 | ויצב יעקב מצבה קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום |
21 | ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר |
22 | ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר |
23 | בני לאה בכור יעקב ראובן שמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן |
24 | בני רחל יוסף ובנימן |
25 | בני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי |
26 |
בני
זלפה
שפחת
לאה
גד
ואשר
אלה
בני
יעקב
אשר
ילדה
לו
בפדן
ארם
4QGen-Exoda: she bore. SdeirGen and Masoretic read ילד meaning was (singular) born. The LXX and SP have were (plural) born. The best reading that account for the rest is that of 4QGen Exoda, which references back to Zilpah. During transmisison of the text, the final ה was omitted (probably by accident), to which the LXX and SP attempted to correct to have ילד be grammatically correct references to בני/sons. |
27 | ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק |
28 | ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה |
29 | ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו | Chapter 36 |
1 | ואלה תלדות עשו הוא אדום |
2 | עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילן החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי |
3 | ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות |
4 | ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל |
5 | ואהלבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען |
6 | ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו |
7 | כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם |
8 | וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום |
9 | ואלה תולדת עשו אבי אדום בהר שעיר |
10 | אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו |
11 | ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז |
12 | ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו |
13 | ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו |
14 | ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח |
15 | אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוףאומר אלוף צפו אלוף קנז |
16 | אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז ב̇ארץ אדום אלה בני עדה |
17 | ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו |
19 | אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום |
21 | ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום |
22 | ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע |
24 | ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו |
25 | ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה |
26 | ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן |
27 | אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן |
35 | וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית |
36 | וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה |
37 | וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר |
43 | אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום | Chapter 37 |
1 | וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען |
2 | אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם |
5 | ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו |
6 | ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי |
22 | ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו |
23 | ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו |
24 | ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים |
25 | וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה |
26 | ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו |
27 | לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו |
28 | ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה |
29 | וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו |
30 | וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא | Chapter 39 |
11 | ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית |
12 | ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה |
13 | ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה |
14 | ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול |
15 | ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה |
16 | ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו |
17 | ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי |
18 | ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה |
19 | ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו |
20 | ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך א̇סורים ויהי שם בבית הסהר |
21 | ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר |
22 | ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר הבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה |
23 | אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח | Chapter 40 |
1 | ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים |
18 | ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם |
19 | בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אתך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך |
20 | ויהי ביום השלישי יום הולד את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו |
21 | וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה |
22 | ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף |
23 | ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו | Chapter 41 |
1 |
ויהי
מקץ
שנתים
ימים
ופרעה
חלם
והנה
עומד
על
היאר
4QGene: standing (plene spelling). 4QGenc and Masoretic have the defective spelling עמד. |
2 | והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו |
3 | והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר |
4 | ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאת וייקצ פרעה |
5 | ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות |
6 | והנה שבע שבלים ושדפות קדים צמחות אחריהן |
7 | ותבלען השבלים הדקות והשדפות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום |
8 | ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה |
9 | וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום |
10 | פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים |
11 | ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו |
15 | ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו |
16 | ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה |
17 | וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר |
18 | והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו |
23 | והנה שבע שבלים צנמות הדקות שדפות קדים צמחות אחריהם |
24 | ותבלען שבע השבלים הדקות והשדפות הקדים את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי |
25 | ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה |
26 | שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא |
27 | ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב |
29 | הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים |
30 | ויקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ |
31 | ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד |
32 | ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו |
33 | ועתה ירא פרעה איש נבין וחכם וישיתהו על ארץ מצרים |
34 | יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע |
35 | ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו |
36 | והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכחד הארץ ברעב |
37 | וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו |
38 | ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו |
39 | ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך |
40 | אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך |
41 | ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים |
42 | ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו |
43 | וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים |
44 | ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים | Chapter 42 |
15 | בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבא אחיכם הקטן הנה |
16 | שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם |
17 | ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים |
18 |
ויאמר
אלהם
יוסף
ביום
השלישי
זאת
עשו
וחיו
את
האלהים
אני
ירא
4QGene, Mas: God. 4QGenj reads האלהם, which is probably just a scribal mistake. |
19 | אם כנים אתם אחיכם האחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם |
20 | ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן |
21 | ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמם אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת |
22 | ויען אתם ראובן לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש |
38 | ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה | Chapter 43 |
1 | והרעב כבד בארץ |
2 | ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל |
5 | ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם |
6 | ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח |
7 | ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם |
8 | ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו |
9 | אנכי אערבנו ומידי תבקשנו אם לא הביאתהו אליך והצגתהו לפניך וחטאתי לך כל הימים |
10 | כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים |
11 | ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים |
12 | וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא |
13 | ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש |
14 | ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי | Chapter 45 |
14 | ויפל על צוארי בן ימין אחיו ויבך ובן ימין בכה על צואריו |
15 | וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו |
16 | והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו |
17 | ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשר טענו את בעירכם ולכו בחו ארצה כנען |
18 | וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ |
19 | ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם |
20 | ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא |
21 | ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך |
22 | לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שׂמלת |
23 | ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנות נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך |
26 | ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם |
27 | וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם |
28 | ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות | Chapter 46 |
7 | בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכול זרעו הביא אתו מצרים |
8 | ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרים את יעקוב אביהם בכור יעקוב ראובן |
9 | ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי |
10 | ובני שמעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית |
11 | ובני לוי גרשון קהת ומררי | Chapter 47 |
13 | ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב |
14 | וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה | Chapter 48 |
1 | ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים |
2 | ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה |
3 | ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוזה בארצ כנען ויברך אתי |
4 | ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם |
5 | ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהיו לי |
6 | ומולדתך אשר הולדת אחרים לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם |
7 | ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברתה ארץ לבוא אפרתה היא בית לחם |
8 | וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה |
9 | ויאמר יוסף בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם |
10 | ועיני ישראל כבדו מזקנה לא יוכל לראות ויגש אתם אליו ויחבק להם וישק להם |
11 | ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך |
15 | ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה |
16 | המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ |
17 | וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה |
18 | ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו |
19 | וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים |
20 | ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה |
21 | ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם |
22 | ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי | Chapter 49 |
1 | אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים |
2 | הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם |
3 | ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז |
4 | פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה |
6 | בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור |
7 | ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל |
8 | יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף אויביך ישתחוו לך בני אביך | Chapter 50 |
3 | וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום |
26 | וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים |
- TC Genesis
- TC Exodus
- TC Leviticus
- TC Numbers
- TC Deuteronomy
- TC Joshua