Dead Sea Scrolls Textual Critical Edition – 1 Samuel

Dead Sea Scrolls TC Edition - 1 Samuel

1 Samuel / שמואל א - According to Dead Sea Scrolls Manuscripts Combined

Chapter 1
9	ותקם חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה
11	ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולוא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיהו לפניך נזיר עד יום מותו ויין ושכר לוא ישתה ומורה לא יעבור על ראשו
12	והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועל י שמר את פיה
13	והיא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה
17	ויען עלי ויאמר לכי לשלום אלהי ישראל יתן לך את שאלתך אשר שאלת מעמו
18	ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותבוא הלשכתה ותאכל ופניה לא היו לה עוד
22	וחנה לוא עלתה עמו כי אמרה לאישה עד אשר יעלה הנער עד גמלתיהו ונראה את פני יהוה וישב לפני יהוה וישב שם עד עולם ונתתיהו נזיר עד עולם כול ימי חייו
23	ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אותו אך יקם יהוה היוצא מפיך ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אותו
24	ותעל אותו שילה כאשר יעלה אלקנה לזבח ליהוה בפר בן בקר משלש ולחם ואיפה אחת קמח ונבל יין ותביאהו בית יהוה שילה והנער עמם ויביאוהו לפני יהוה וישחט אביהו את הזבח כאשר יעשה מימים ימימה ליהוה
25	והביא הנער וישחט את הפר ותבוא חנה אם הנער אל עלי
26	ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה
28	וגם אנכי השאלתיהו ליהוה כול הימים אשר חי הוא שאול ליהוה ותעזבהו שם ותשתחו ליהוה
Chapter 2
1	ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי שמחתי בישועתך
2	כיא אין קדוש כיהוה ואין צדיק כאלוהינו ואין בלתך ואין צור כאלוהינו
3	אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעת יהוה ואל תוכן עללותיו
4	קשת גבורים חתה ונכשלים אזרו חיל
5	שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה
6	יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל
7	יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם
8	מקים מעפר דל ומאשפות ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצוקי ארץ וישת עליהם תבל
9	ודרך חסידיו ישמור ורשעים בחשך ידמו נתן נדר לנודר ויברך שנות צדיק כי לוא בכח יגבר איש
10	יהוה יחת מריבו מי קדוש כיהוה יהוה יהיה קדוש ?????? תם בשלמ ?????????????? אל יתהלל חכם ואל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע את יהוה ולעשות משפט וצדקה בתוך הארץ יהוה עלה בשמים וירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכנו וירם קרן משיחו
16	וענה האיש ואמר אל נער הכוהן יקטר הכוהן כיום החלב וקח לך מכול אשר תאוה נפשך ואמר לא כי עתה תתן ולקחתי בחזק כבשלת הבשר יקח את מזלג שלוש השנים בידו והכה בסיר או בפרור כול אשר יעלה המזלג יקח אם רע הוא ואם טוב לבד מחזה התנופה ושוק הימין
17	ותהי חטאת הנערים גדלה מאד לפני יהוה כי נאצו את מנחת יהוה
18	ושמואל משרת את פני יהוה נער חוגר אפוד בד
19	ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבוח את זבח הימים
20	וברך עלי את אלקנה ואת אשתו לאמר ישלם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר השאילת ליהוה וילך האיש למקומו
21	ויפקד יהוה את חנה ותלד עוד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל שם שמואל עם יהוה
22	ועלי זקן מאד בן תשעים שנה ושמונה שנים וישמע את אשר עושים בניו לבני ישראל
23	ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אני שומע מדברים בכם מפי עם יהוה
24	אל בני כי לוא טובה השמועה אשר אנכי שומע אל תעשון כן כי לוא טובות השמועות אשר אני שומע מעברים עם יהוה
25	אם חטוא יחטא איש לאיש ופללו לו אל יהוה ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולוא ישמעו לקול כיא חפץ יחפץ יהוה להמיתם
26	והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים
27	ויבוא איש אלוהים אל עלי ויאמר כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים עבדים לבית פרעה
28	ובחור את בית אביך מכול שבטי ישראל לי לכוהן לעלות על מזבחי ולהקטיר קטרת ולשאת אפוד ואתנה לבית אביך את כול אשי בני ישראל לאכל
29	ולמה תביט בזבחי ובמנחתי צרת עין ותכבד את בניך ממני להבריך מראש כול מנחות ישראל לפני
30	על כן כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה לכן נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו
31	הנה ימים באים וגדעתי את זרעך וזרע בית אביך
32	ולוא יהיה לך זקן בביתי כול הימים
33	ואיש לוא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניו ולהדיב את נפשו וכול מרבית ביתך יפולו בחרב אנשים
34	וזה לך האות אשר יבוא על שני בניך האלה חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם בחרב אנשים
35	והקימותי לי כוהן נאמן אשר כול אשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כול הימים
36	והיה כול הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם לאמור ספחני נא אל אחת הכהנות לאכול פת לחם
Chapter 3
1	והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ
2	ויהי ביום ההוא ועלי שוכב במקומו ועיניו החלו כהות ולוא יוכל לראות
3	ונר אלוהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל
4	ויקרא יהוה שמואל ויאמר הנני
18	ויגד לו שמואל את כול הדברים ולוא כחד ממנו ויאמר עלי יהוה הוא הטוב לפניו יעשה
19	ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולוא הפיל מכול דבריו ארצה
20	וידע כול ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה
21	ויוסף יהוה להראה בשילה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה
Chapter 4
3	ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משילה את ארון ברית יהוה ויצא בקרבנו ויושיענו מכף אויבינו
4	וישלח העם שילה וישאו משם ארון יהוה יושב הכרובים ושני בני עלי עם ארון ברית האלהים חפני ופינחס
9	התחזקו והיו לאנשים פלשתיים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם
10	וילחמו וינגף איש ישראל לפני הפלשתיים וינוסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלושים אלף רגלי
12	וירוץ איש בנימין מהמערכה ויבוא שילה ביום ההוא ומדיו קרועים ואדמה על ראשו
Chapter 5
8	וישלחו ויאספו את סרני פלשתיים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלוהי ישראל ויאמרו הגתיים יסבו את ארון אלוהי ישראל אלינו ויסבו את ארון אלוהי ישראל גתה
9	ויהי אחרי סבו גתה ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול ויך אותם בעפלים
10	וישלחו את ארון אלוהי ישראל עקרון ויהי כבוא ארון האלוהים עקרון ויזעקו העקרונים לאמור למה הסבותם אלי את ארון אלוהי ישראל להמיתני ואת עמי
11	וישלחו ויאספו את סרני פלשתיים ויאמרו שלחו את ארון אלוהי ישראל וישב למקומו ולוא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהמת יהוה בכל העיר כבדה מאד כבוא ארון האלוהים שמה
12	והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים ותעל שועת העיר השמים
Chapter 6
1	ויהי הארון בשדה פלשתיים שבעה חודשים
2	ויקראו פלשתיים לכוהנים ולקוסמים ולחרטמים ולמעוננים לאמור מה נעשה לארון יהוה הודיעונו במה נשלחנו אל מקומו
3	ויאמרו אם משלחים אתם את ארון ברית יהוה אלוהי ישראל אל תשל̇חו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונכפר לכם הלוא תסור ידו מכם
4	ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו כמספר סרני פלשתיים חמשה עפלי זהב כי מגפה אחת לכם ולסרניכם
5	ועשיתם צלמי העפלים וצלמי העכברים המשחיתים את הארץ ונתתם ליהוה כבוד ואולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלוהיכם ומעל ארצכם
6	ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו
7	ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבותם בניהם מאחריהם הביתה
8	ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אותו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השיבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך הלכתם
9	וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו
10	ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית
11	וישימו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם
12	וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולוא סרו ימין ולוא שמאול וסרני פלשתיים הולכים אחריה עד גבול בית שמש
13	ובית שמש קוצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות
16	וחמשה סרני פלשתיים ראו וישובו עקרון ביום ההוא
17	ואלה עפלי הזהב אשר השיבו פלשתיים אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד לאשקלון אחד לגת אחד לעקרון אחד
18	ועכברי הזהב כמספר ערי פלשתיים לחמשת הסרנים מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד האבן הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה בשדה יהושע בית השמשי
20	ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעבור לפני יהוה הקדוש הזה ואל מי יעלה ארון יהוה מעלינו
21	וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמור השיבו פלשתיים את ארון יהוה רדו והעלו אותו אליכם
Chapter 7
1	ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון ברית יהוה ויביאו אותו אל בית אבינדב אשר בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה
Chapter 8
7	ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם כאשר יאמרו לך כי לוא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלך עליהם
9	ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם את משפט המלך אשר ימלך עליהם
10	ויאמר שמואל את כול דברי יהוה אל העם השואלים מאתו מלך
11	ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם את בניכם יקח ושם לו ברכבו ובפרשיו ורצים לפני מרכבתו
12	ולשום לו שרי אלפים ושרי מאות ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשת כלי מלחמתו וכלי רכבו
13	ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות
14	ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו
16	ואת עבדיכם ואת אמהתיכם ואת בקרכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשו למלאכתו
17	וצאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים
18	וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולוא יענה יהוה אתכם בימים ההם כי אתם בחרתם לכם מלך
19	וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו
20	והיינו גם אנחנו ככול הגוים ושפטנו מלכינו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו
Chapter 9
6	ויאמר לו הנה נא איש אלוהים בעיר הזאת והאיש גדל ונכבד כול אשר ידבר בוא יבוא ועתה נלכה נא אליו אולי יבגיד איש האלוהים לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה
7	ויאמר שאול והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין לנו להביא לאיש האלוהים מה אתנו
8	ויוסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלוהים והגיד לנו את דרכנו
10	ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלוהים
11	המה עולים במעלה העיר והנה המה מצאו נערות יוצאות לשאוב מים ויאמרו להן היש בזה הרואה
12	ותענינה הנערות אותם ותאמרנה להם יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה
16	כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתיים כי ראיתי את עני עמי כי באה צעקתו אלי
17	ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי
18	ויגש שאול אל שמואל בתוך העיר ויאמר הגידה נא אי זה בית הרואה
19	ויען שמואל את שאול ויאמר לו אנוכי הוא עלה לפני הבמה ואכל עמי היום ושלחתיך בבקר וכול אשר בלבבך אגיד לך
20	ולאתנות האובדות לך היום שלושת הימים אל תשים את לבך להם כי נמצאו ולמי חמדת ישראל הלוא לך ולבית אביך עלה לפני
21	ויען שאול ויאמר לשמואל הלוא איש בן ימיני אנוכי מקטן שבטי ישראל ומשפחה הצעירה מכול משפחות בנימין ולמה דברת אלי כדבר הזה
22	ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם שם מקום בראש הקרואים והמה כשבעים איש
23	ויאמר שמואל לטבח תנה לי את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי לך שים אותה עמך
24	וירם הטבח את השוק העלינה וישם אותה לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכול כי למועד שים לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא
Chapter 10
3	וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלוש ת כלובי ככרות לחם ואחד נושא נבל יין
4	ושאלו לך לשלום ונתנו לך תנופות לחם ולקחת מידם
5	ואחר כן תבוא גבעת האלוהים אשר שם נציב פלשתי והיה כבואך שם העיר ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותוף וכנור והמה מתנבאים
6	וצלחה עליך רוח יהוה והתנבאת עמם ונהפכת לאיש אחר
7	והיה כי תבאנה האתות האלה לך עשה כול אשר תמצא ידך כי האלוהים עמך
8	וירדת לפני הגלגלה והנה אנוכי יורד אליך לעלות עולות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והדעתי לך את אשר תעשה
9	והיה כהפנות ללכת מעם שמואל ויהפך לו האלוהים לב אחר ויבואו כול האותות ביום ההוא
10	ויבוא משם הגבעתה והנה חבל נביאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא
11	ויהי כול יודעו מתמול שלשם ויראו והנה הוא בתוך נביאים מתנבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים
12	ויען איש מהם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנביאים
14	ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבואה אל שמואל
16	ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לי כי נמצאו האתונות ואת דבר המלוכה לוא הגיד לו אשר אמר שמואל
18	ויאמר אל כול בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם
24	ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמוהו בכלכם ויריעו כול העם ויאמרו יחי המלך
25	וידבר שמואל אל העם את משפט המלך ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כול העם וילכו איש למקומו
26	וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו בני החיל אשר נגע יהוה בלבבם
27	ובני הבליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולוא הביאו לו מנחה ונחש מלך בני עמון הוא לחץ את בני גד ואת בני ראובן בחזקה ונקר להם כול עין ימין ונתן אין מושיע לישראל ולוא נשאר איש בבני ישראל אשר בעבר הירדן אשר לוא נקר לו נחש מלך בני עמון כול עין ימין והן שבעת אלפים איש נצלו מיד בני עמון ויבאו אל יבש גלעד ויהי כמו חדש
Chapter 11
1	ויעל נחש העמוני ויחן על יביש ויאמרו כול אנשי יביש אל נחש מלך בני עמון כרת לנו ברית ונעבדך
2	ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל
7	ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד מלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחרי שמואל כה יעשה לבקרו ויפול פחד יהוה על עם ישראל ויצעקו כאיש אחד
8	ויפקדם בבזק בבמה כול איש ישראל שש מאות אלף ואיש יהודה שבעים אלף
9	ויאמר שאול למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש מחר לכם מיהוה התשועה בחם השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו ויאמרו לכם פתחו השער
10	ויאמרו אנשי יביש גלעד מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככול הטוב בעיניכם
11	ויהי ממחרת וישים שאול את העם שלושה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את בני עמון עד חם היום ויהיו הנשארים ויפוצו לוא נשארו בם שנים יחד
12	ויאמר העם אל שמואל מי האומר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם
Chapter 12
3	הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם
5	ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד
6	ויאמר שמואל אל העם יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים
7	ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם
8	כאשר בא יעקוב ובניוּ מצרים ויענם מצרים ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרון ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה
10	ויזעקו אל יהוה ויאמר חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד אויבינו ונעבדך
11	וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח
12	ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם
13	ועתה הנה המלך אשר בחרתם והנה נתן יהוה עליכם מלך
14	אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקולו ולא תמרו פי יהוה והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלוהיכם והצלכם
15	ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה והיתה יד יהוה בכם ובמלככם
16	גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם
17	הלא קציר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קולות ומטר וברד ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך
18	ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קולות ומטר ביום ההוא וייראו כול העם מאד את יהוה ואת שמואל
19	ויאמרו העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך ואל נמוּת כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך
Chapter 14
24	ושאול שגג שגגה גדולה ביום ההוא ויואל שאול את העם לאמור ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאויבי ולוא טעם כול העם לחם
25	וכל העם בא ביער ויהי דבש על פני השדה
28	ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש֯ אשר יאכל לחם היום ויעף העם
29	וידע ויאמר יהונתן עכור אבי את הארץ ראו כי ארו עיני כי טעמתי מעט הדבש הזה
30	אף כי לוא אכול אכל העם משלל אויביו אשר מצא כי עתה רבה המכה בפלשתיים
31	ויך ביום ההוא בפלשתיים ממכמש אילונה ויעף העם מאד
32	ויעט העם על השלל ויקחו העם צאן ובקרּ ופרים בני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם
33	ויגידו לשאול לאמר חטאים העם ליהוה לאכול על הדם ויאמר בגדתם גלו נא אלי הלם אבן גדולה
34	ויאמר שאול נפצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם
41	לא ענית את עבדך היום אם יש בי או ביונתן בני העון יהוה אלהי ישראל הבה ארים ואם ישנו בעמך ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו
42	ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן
47	ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכול איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלך צובה ובפלשתיים ובכול אשר יפנה יושיע
48	ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסיו
49	ויהיו בני שאול יהונתן ואישבשת ומלכישע ושם שתי בנתיו שם הבכרה מרוב ושם הקטנה מכל
50	ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר הצבא אבינר בן נר דוד שאול
51	וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל
Chapter 15
18	וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם
20	ויאמר שאול אל שמואל בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה אביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי
21	ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל
24	ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דברך כי יראתי את העם ואשמע בקולם
25	ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה
26	ויאמר שמואל אל שאול לוא אשוב עמך כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל
27	ויסב שמואל ללכת ויחזק שאול בכנף מעילו ויעצר ויקרעהו
28	ויאמר אליו שמואל קרע יהוה מלכות ישראל מעליך ונתנה לרעך הטוב ממך
29	וגם יחצה ישראל לשנים ולוא ישוב ולוא ינחם כי לוא אדם הוא להנחם
30	ויאמר שאול חטאתי וכבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל שוב עמי והשתחויתי ליהוה אלוהיך
31	וישוב שמואל אחרי שאול וישתחו ליהוה
32	ויאמר שמואל הגישו אלי את אגוג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות
Chapter 16
1	אשלחך אל ישי בית לחם כי ראיתי בבניו לי מלך
2	ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר קח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי
3	וקראת לישי לזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך
4	ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר השלם בואך הראה
5	ויאמר שלם לזבח ליהוה באתי התקדשו ושמחו אתי היום ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח
6	ויהי בבאם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו
7	ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קמתו כי מאסתיו כי לא כאשר יראה האדם כן יראה אלהים כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב
8	ויקרא ישי אל אבינדב ויעבר לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה
9	ויעבר ישי שמעא ויאמר גם בזה לא בחר יהוה
10	ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה
11	ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה
Chapter 17
3	ופלשתיים עומדים אל ההר מזה וישראל עומדים אל ההר מזה והגיא ביניהם
4	ויצא איש הבנים ממערכות פלשתיים גלית שמו מגת גבהו ארבע אמות וזרת
5	וכובע נחשת על ראשו ושרין קשקשים הוא לבוש ומשקל השרין חמשת אלפים שקלים נחשת
6	ומצחת נחשת על רגליו וכדון בין כתפיו
7	ועץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא צנתו הלך לפניו
8	ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערוך מלחמה הלוא אנוכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי
40	ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישים אתם בכלי הרועים אשר לו בילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי
41	וילך הפלשתי הולך וקרב אל דויד והאיש נושא הצנה לפניו
Chapter 18
4	ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו
5	ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול וישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול
17	ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים
18	ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך
Chapter 19
10	ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה ההוא
11	וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר תומת
12	ותורד מיכל את דוד בעד החלן וילך ויברח וימלט
13	ותקח מיכל את התרפים ותשם על המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד
15	וישלח שאול את המלאכים לראת את דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו
16	ויבאו המלאכים והנה התרפים על המטה וכביר העזים מראשתיו
17	ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך
Chapter 20
26	ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהר
27	ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמל גם היום על השלחן
28	ויען שאול את יונתן את שאול ויאמר נשאל מעמדי עד בית לחם עירו
29	ויאמר שלחני נא כי זבח למשפחה לנו בעיר ואני צוו לי אחי ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא על שלחן המלך
30	ויחר אף שאול ביונתן מאד ויאמר לו בן נערות המרדת הלוא ידעתי כי חבר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך
31	כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכן את ממלכתך ועתה שלח וקח את הבחר כי בן מות הוא
32	ויען יונתן את אביו ויאמר למה יומת מה עשה
33	ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יונתן כי כלתה הרעה מעם אביו להמית את דוד
34	ויפחז יונתן מעל השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב על דוד כי כלה עליו אביו
35	ויהי בבקר ויצא יונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו
36	ויאמר לנער רוץ קח את החץ אשר אנכי מורה והנער רץ והוא ירה החץ להעבירו העירה
37	ויבא הנער עד מקום החץ אשר ירה יונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החץ ממך והלאה
38	ויקרא יהונתן אחר עלמה מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יונתן את החץ ויביא אל אדוניו
39	והנער לוא ידע מאומה אך יהונתן ודויד ידעו את הדבר
40	ויתן יונתן את כליו על הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר
41	הנער בא ודוד קם מאצל הארגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד הבדל
42	ויאמר יונתן לך לשלם אשר נשבענו אנחנו שנינו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם
Chapter 21
‬1	ויקם דוד וילך ויונתן בא העירה
2	ויבא דוד נבה אל אבימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראתו ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין עמך
3	ויאמר דוד לכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יעדתי אל מקום פלני אלמני
5	ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה ואכלתם ממנו
6	ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו מאתמל שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי יקדש היום בכלי
7	ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסר מלפני יהוה לשום לחם לחם חם ביום הלקחו
8	ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול
9	ויאמר דוד לאבימלך ראה אם יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ
10	ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה והיא לוטה בשמלה אחר אפד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי
Chapter 22
8	כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לאיב כיום הזה
9	ויען דאג האדמי הנצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אבימלך בן אחטוב
10	וישאל לו באלוהים וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו
11	וישלח המלך לקרוא לאבימלך בן אחיטוב הכוהן ולבני אביו הכוהנים אשר בנוב ויבאו כולם אל המלך
Chapter 24
3	ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור מכל ישראל וילך לבקש את דויד ואנשיו על פני צורי היעלים
4	ויבאו אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודויד ואנשיו בירכתי המערה
5	ויאמרו אנשי דויד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט
8	וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם ויצא בדרך מן המערה
9	ויצא דויד אחרי שאול מן המערה ויקרא אחרי שאול לאמור אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דויד אפים ארצה וישתחו
10	ויאמר דּוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך
11	ועתה הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה אלהי ישראל הגידה לעבדך ויאמר יהוה ירד
12	ויאמר דוד היסגירו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו
13	ויקם דוד ואנשיו כארבע מאות איש ויצאו מקעילה ויתהלכו באשר יתהלכו ויגד לשאול כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת
14	כאשר יאמר משל הקדמניים מרשעים יצא רשע וידי לוא תהיה בך
15	אחרי מי אתה יוצא מלך ישראל ועתה אחרי מי אתה רודף אחרי כלב מת או אחרי הפרעש והאחד
16	והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך
17	ויהי ככלות דויד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקולך זה בני דויד וישא שאול קלו ויבך
18	ויאמר אל דויד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה
19	ואתה הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה אשר סגרני יהוה בידך ולוא הרגתני
20	וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה כאשר עשיתה אתה היום הזה
21	ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלך וקמה בידך ממלכת ישראל וקמה בידך ממלכת ישראל
22	ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי
23	וישבע דויד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה
Chapter 25
3	ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והאיש כלבי
4	וישמע דויד במדבר כי גוזז נבל הכרמלי את צאנו
5	וישלח דויד עשרה נערים ויאמר דויד אל הנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום
6	ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכול אשר לך שלום
7	ועתה שמעתי כי גוזזים לך עתה הרועים אשר לך היו עמנו ולוא הכלמנום ולוא נפקד להם מאומה כול ימי היותם בכרמל
8	שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו חן בעיניך כי על יום טוב באנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדים לבנך דויד
9	ויבאו נערים וידברו הדברים האלה אל נבל וכול הדברים האלה בשם דויד ויפחז נבל
10	ויען נבל את עבדי דויד ויאמר מי דויד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרשים איש מפני אדניו
11	ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגוזזי ונתתי לאנשים אשר לוא ידעתי אי מזה המה
12	ויהפכו נערי דויד לדרכם וישבו ויבאו ויגידו לדויד הדברים האלה
20	והיה היא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר והנה דויד ואנשיו עולים לקראתה ותפגוש אתם
21	ודויד אמר אך לשקר שמרתי את כול אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישיב לי רעה תחת טובה
25	אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לוא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת
26	ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדם נקי והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה
27	ועתה קח הברכה אשר הביאה שפחתך לאדוני ונתתה לנערים המתהלכים ברגלי אדני
30	והיה כיא יעשה · · · · לאדוני ככול אשר דבר את הטובה עליכה וצוכה לנגיד על ישראל
31	ולוא תהיה זאות לכה למנקם ולמכשול לאדוני לשפוך דם חנם ולהושיע יד אדוני לוא והיטיב · · · · לאדוני וזכרתה את אמתכה
38	ויהי כעשרת הימים ויגוף יהוה את נבל וימות
39	ושמע דויד ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו השך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דויד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה
40	ויבאו עבדי דויד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמור דויד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה
Chapter 26
9	ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי ישלח ידו במשיח יהוה ונקה
10	ויאמר דויד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה
11	חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את חניתו ממראשתיו ואת צפחת המים ונלכה לנו
12	ויקח דויד את החנית ואת צפחת המים אשר מראשתי שאול וילכו להם ואין רואה ואין יודע ואין מקיץ כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם
21	ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד
22	ויען דויד ויאמר הנה חנית המלך יעבור אחד מהנערים ויקחה
23	ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמונתו אשר נתנך יהוה היום בידי ולוא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה
24	והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה
Chapter 27
1	ויאמר דויד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתיים ונואש ממני שאול לבקשני בכול גבול ישראל ונמלטתי מידו
2	ויקום דויד ויעבור הוא וארבע מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת
8	ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים
9	והכה דויד את הארץ ולוא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמורים וגמלים ובגדים וישוב דויד ויבוא אל אכיש
10	ויאמר אכיש על מי פשטתם היום ויאמר דויד על נגב יהודה ואל נגב ירחמאל ועל נגב הקנזי
11	ואיש ואשה לא יחיה דויד להביא גתה לאמר פן יגידו עלינו לאמור כה עשה דויד וכה משפטו כול הימים אשר ישב דויד בשדה פלשתיים
12	ויאמן אכיש בדויד לאמור הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי עבד עולם
Chapter 28
1	ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתיים את מחניהם לצאת להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דויד ידוע תדע כי אתי תצא אתה ואנשיך למלחמה יזרעאלה
2	ויאמר דויד תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש לדויד לכן שומר לראשי אשימך כול הימים
3	ושמואל מת ויספדו לו כול ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ
22	ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשימה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך
23	ולא אבה לאכול ויפצרו בו עבדיו והאשה וישמע לקולם ויקום מן הארץ וישב על המטה
24	ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלוש ותאף מצות
25	ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקומו וילכו הלילה ההוא
Chapter 29
1	ויקבצו פלשתיים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל
Chapter 30
22	ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לוא הלכו עם דויד לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו ינהגו וישבו
23	ויאמר דויד לוא תעשו כן אחרי אשר נתן יהוה לנו וישמור אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו
24	ומי ישמע לדברים האלה כחלק הירד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדו יהלוקו
25	ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה
26	ויבוא דויד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה ולעריהם מהשלל לאמור הנה לכם ברכה משלל אויבי יהוה
27	לאשר בבית אל ולאשר בבית צור ולאשר ברמת נגב ולאשר ביתיר
28	ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע
29	ולאשר בכרמל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקנזי
30	ולאשר בחרמה ולאשר בבור עשן ולאשר בעתך
31	ולאשר בחברון ולכול המקומות אשר התהלך שם דויד הוא ואנשיו
Chapter 31
1	ופלשתיים נלחמו בישראל וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתיים ויפלו חללים בהר גלבע
2	וידבקו פלשתיים אחרי שאול ואחרי בניו ויכו פלשתיים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישע בני שאול
3	ותכבד המלחמה על שאול וימצאוהו המורים בקשת ויחלו אתו אל המתנים
4	ויאמר שאול אל נושא כליו שלוף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה ודקר והתעלל בי ולוא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה

Download PDF file

Download XML file

Download Notes XML file