Dead Sea Scrolls Textual Critical Edition – Exodus
Dead Sea Scrolls TC Edition - Exodus
Exodus / ואלה שמות - According to Dead Sea Scrolls Manuscripts Combined
Chapter 1 | |
---|---|
1 | אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם איש וביתו באו |
2 | ראובן שמעון לוי ויהודה |
3 |
ויששכר
4QGen-Exoda, 4QpaleoGen-Exodl, SP: and Issachar. 4QExodb, Masoretic and LXX read יששכר meaning Issachar. וזבולן
ובנימן
4QGen-Exoda, SP: and Zebulun. 4QExodb, Masoretic and LXX read זבולן meaning Zebulun. |
4 | דן ונפתלי גד ואשר |
5 |
ויהי
כל
נפש
יצא
ירך
יעקב
שבעים
וחמש
נפש
4QGen-Exoda, 4QExodb (חמש ושבעים), LXX: seventy-five. Masoretic and SP omit וחמש, leaving the number at seventy.
ויוסף
היה
במצרים
4QGen-Exoda, 4QpaleoGen-Exodl, Mas, SP: and Joseph was already in Egypt. 4QExodb and the LXX omit this section, possibly due to homoeoteleuton (ויוסף is very much like וימת at the start of verse 6), or because it was deemed superfluous. |
6 | וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא |
7 | ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם |
8 | ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף |
9 | ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו |
10 | הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ |
11 | וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנת לפרעה את פתם ואת רעמסס |
12 |
וכאשר
יענו
אותם
כן
2QExoda, LXX: them. 4QGen-Exoda, Masoretic and SP read אתו meaning him. The difference is a change of subject: is it Yisra'el as a singular entity (‘he/him’), or is it the multiple children of Yisra’el (‘they/them’). Either reading could be genuine. There’s no change of meaning to the text. ירבו
וכן
2QExoda, LXX: they multiplied. 4QGen-Exoda, Masoretic and SP read ירבה meaning he multiplied. See footnote 5.
ישרצו
במאד
מאד
ויקוצו
2QExoda, LXX: and they increased exceptionally. 4QGen-Exoda and Masoretic read יפרץ meaning he spread out. מצרים
מפני
בני
ישראל
2QExoda(vid), LXX: Egyptians. Due to the fact that 2QExoda agrees with the LXX against the Masoretic, it’s likely (especially due to the space left), that 4QGen-Exoda agrees with the Masoretic against the LXX, and so omits this word. |
13 | ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך |
14 |
וימרר
את
חייהם
בעבדה
קשה
בחמר
ובלבנים
ובכל
עבדה
בשדה
את
כל
עבדתם
אשר
עבדו
בהם
בפרך
note
2QExoda adds the following כן ירבו וכן ישרצו במאד מאד ויקוצו מצרים מפני בני ישראל (from verse 12) meaning the more they multiplied, and they increased exceptionally. And the Egyptians were in dread because of the children of Yisra’el (a repeat of most of verse 12). 4QGen-Exoda, Masoretic, SP, and LXX do not have this included. |
15 | ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה |
16 | ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה |
17 | ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים |
22 | ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון | Chapter 2 |
1 | וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי |
2 | ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשת ירחים |
3 | ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותואמר לשפחתה לכי ותשים אותו בסוף על שפת היאר |
4 | ותתצב אחתו מרחק לדעת מה יעשה לו |
5 | ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה |
10 | ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו |
11 | ויהי בימים הרבים ההם ויגדל מושה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו |
12 | ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול |
13 | ויצא ביום השני וירא והנה שני אנשים עברים נצים ויואמר לרשע למה תכה את רעך |
14 | ויואמר לו מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהורגני אתה אומר כאשר הרגתה את המצרי ויירא מושה מואדה ויואמר אכן נודע הדבר הזה |
15 | וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את מושה ויברח מושה מפני פרעה ויבוא בארץ מדין וישב על הבאר |
16 | ולכוהן מדין שבע בנות רועות צאנו ותבואנה ותדלינה ותמלאנה את הרהטים להשקות את צאן אביהן |
17 | ויבואו הרועים ויגרשום ויקם מושה וישיען וישק את צאנם |
18 | ותבואנה אל רעואל אביהן ויואמר מדוע מהרתן בוא היום |
22 | ותלד בן ויקרא את שמו גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה |
23 | ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה |
24 | וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב |
25 | וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים | Chapter 3 |
1 | ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה |
2 | וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל |
3 | ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה |
4 | וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני |
8 | וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והפרזי והאמרי החוי הגרגשי והיבוסי |
9 | ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מרצים לחצים אתם |
10 | ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים |
11 | ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים |
12 | ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה |
13 |
ויאמר
משה
אל
האלהים
הנה
אנכי
בא
אל
בני
ישראל
ואמרתי
אליהם
4QExodb: to them. 4QGen-Exoda, SP and Masoretic read להם, which is just a slightly different preposition with the same meaning of to them. אלוהי
אבותיכם
שלחני
אליכם
ואמרו
לי
מה
שמו
מה
אמר
4QExodb: God (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling אלהי. אליהם
4QExodb, SP: to them (plene spelling). 4QGen-Exoda and Masoretic have the defective spelling אלהם. |
14 |
ויואמר
4QExodb: And He said (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling ויאמר. אלוהים
אל
משה
אהיה
אשר
אהיה
ויאמר
כה
4QExodb: God (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling אלהים. תואמר
4QExodb: You shall say (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling תאמר.
אל
בני
ישראל
אהיה
שלחני
אליכם
4QExodb, SP: to the children. 4QGen-Exoda and Masoretic read לבני, which means the same thing using the slightly different preposition ל. |
15 |
ויואמר
4QExodb: And He said (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling ויאמר.
אלוהים
עוד
אל
4QExodb: God (plene spelling) moreover. 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have this re-arranged as עוד אלהים (with the defective spelling for God), meaning the same. מושה
4QExodb: Moses (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling משה. כה
4QExodb, SP, Mas: So. 4QGen-Exoda reads כי meaning That. תואמר
אל
בני
ישראל
יהוה
אלהי
אבתיכם
אלהי
אברהם
4QExodb: You shall say (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling תאמר. ואלהי
יצחק
ואלוהי
יעקב
שלחני
אליכם
זה
שמי
לעלם
וזה
זכרי
לדר
דר
4QGen-Exoda, SP, LXX: and God. 4QExodb and Masoretic read אלוהי (אלהי), meaning God. |
16 | לך ואספתה את זקני בני ישראל ואמרתה אליהם יהוה אלוהי אבותיכם נראה אלי אלוהי אברהם ואלוהי ישחק ואלוהי ויעקוב לאמור פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים |
17 | ואומרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי הפרזי החוי והיבוסי והגרגשי אל ארץ זבת חלב ודבש |
18 | ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני בני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלוהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו |
19 | ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים ללכת כי אם ביד חזקה |
20 | ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם |
21 | ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם | Chapter 4 |
1 | ויען מושה ויואמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יואמרו לא נראה אליך יהוה |
3 | ויואמר השליכהו נא ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס מושה מפניו |
4 | ויאמר יהוה אל משה שלח ידך והחזק בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו |
5 | למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלוהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקוב |
6 | ויאמר יהוה אליו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג |
7 | ויואמר השב ידך אל חיקו וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו |
8 | למען אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון |
9 | והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת |
26 | וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת |
27 | ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו |
28 | ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו |
29 | וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל |
30 | וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם |
31 | ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו | Chapter 5 |
1 | ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר |
3 | ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלוהינו פן יפגענו בדבר או בחרב |
4 |
ויאמר
אלהם
מלך
מרצים
למה
מושה
ואהרון
תפריעו
את
העם
ממעשיו
לכו
לסבלתיכם
4QExodb: Moses (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling משה. |
5 |
ויואמר
פרעה
הן
רבים
עתה
עם
הארץ
והשבתם
אתם
מסבלתם
4QExodb: And he said (plene spelling). 4QGen-Exoda, 2QExodc, SP and Masoretic have the defective spelling ויאמר. |
6 | ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמור |
7 |
לא
תאספון
לתת
תבן
לעם
ללבון
הלבנים
כתמול
שלשם
הם
ילכו
וקששו
להם
תבן
4QExodb: to make (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling ללבן. |
8 | ואת מתכנת הלבנים אשר הם עושים כאתמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו דבר כי נרפים הם על כן הם הצועקים לאמור נלכה ונזבחה לאלהינו |
9 | תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר |
10 |
ויצאו
נגשי
העם
ושוטריו
וידברו
אל
העם
לאמור
כה
אמר
פרעה
אינני
נותן
לכם
תבן
4QExodb: and their foremen (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling ושטריו. |
11 | אתם לכו וקחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר |
12 | ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן |
13 |
והנוגשים
אצים
את
עם
ישראל
לאמור
כלו
מעשיכם
דבר
יום
ביומו
כאשר
בהיות
התבן
נתן
לכם
4QExodb: and the slave drivers (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling והנגשים. |
14 | ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נוגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום |
15 | ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך |
16 | תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך |
17 | ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה | Chapter 6 |
3 | וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם |
4 | וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה |
5 | וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מעבידים אותם ואזכר את בריתי |
6 | לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים |
7 | ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים |
8 |
והבאתי
אתכם
אל
הארץ
אשר
נשאתי
את
ידי
לתת
אתה
לאברהם
ליצחק
וליעקב
ונתתי
אתה
לכם
MurGen, Mas, SP, LXX: I lifted up. 4QGen-Exoda reads נשבעתי meaning I swore. למורשה
אני
יהוה
4QGen-Exoda: as a possession. MurGen, MT and SP read מורשה making the as implicit rather than explicit. |
9 | וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה |
10 | וידבר יהוה אל משה לאמר |
11 | בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו |
12 | וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים |
13 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים |
14 | אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן |
15 | ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון |
16 | ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה |
17 | בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם |
18 | ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה |
19 | ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתולדתם |
20 | ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה |
21 | ובני יצהר קרח ונפג וזכרי |
25 | ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם |
26 | הוא אהרון ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם |
27 | הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרון |
28 | ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים |
29 | וידבר יהוה אל משה לאמור אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דובר אליך |
30 | ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה | Chapter 7 |
1 | ויאומר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך |
2 | אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרון אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו |
3 | ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים |
4 |
ולא
ישמע
אלכם
פרעה
ונתתי
את
ידי
במצרים
והוצאתי
את
צבאותי
את
עמי
בני
ישראל
מארץ
מצרים
בשפטים
גדולים
4QpaleoExodm, SP, Mas: and not (defective spelling). 2QExoda has the plene spelling ולוא. |
5 | וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם |
6 |
ויעש
משה
ואהרון
כאשר
צוה
יהוה
אתם
כן
עשו
4QpaleoExodm: and Aaron (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling ואהרן. |
7 |
ומשה
בן
שמונים
שנה
ואהרון
בן
שלש
ושמנים
שנה
בדברם
אל
פרעה
4QpaleoExodm: and Aaron (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling ואהרן. |
8 |
ויאמר
יהוה
אל
משה
ואל
אהרון
לאמר
4QpaleoExodm: Aaron (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling אהרן. |
9 |
כי
ידבר
אליכם
פרעה
לאמר
תנו
לכם
מופת
ואמרת
אל
אהרן
קח
את
מטך
והשלך
לפני
פרעה
יהי
לתנין
4QpaleoExodm, SP: to you both (plene spelling). 4QGen-Exoda and Masoretic have the defective spelling אלכם. |
10 |
ויבא
משה
ואהרון
לפני
פרעה
ויעשו
כן
כאשר
צוה
יהוה
וישלך
אהרן
את
מטהו
לפני
פרעה
ולפני
עבדיו
ויהי
לתנין
4QpaleoExodm: and Aaron (plene spelling). 4QGen-Exoda, SP and Masoretic have the defective spelling ואהרן. |
11 | ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן |
12 | וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם |
13 | ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה |
14 | וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם |
15 | לך אל פרעה בבוקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך |
16 | ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה |
17 | כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם |
18 |
והדגה
אשר
בתוך
היאר
תמות
ובאש
היאר
ונלאו
מצרים
לשתות
מים
מן
היאר
note
4QpaleoExodm and the SP add a repeat of Exodus 7:16-17 here (differences in 4QpaleoExodm from SP in brackets): ויבא משה ואהרון אל פרעה ויא(ו)מר(ו) אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם והדגה אשר ב(תוך) היאר תמות ובאש היאר ונלאו מצר(י)ים לשתות מים מן היאר And Moses and Aaron went to Pharaoh, and (t)he(y) said to him, “Yahweh, God of the Hebrews has sent us to you to say, ‘Release My people, that they may serve Me in the wilderness’, and look, you have not listened until now. Now Yahweh has said, ‘By this you shall know that I am Yahweh: Look, with the staff that is in my hand I am about to strike the water that is in the Nile, and it will be transformed into blood. And the fish that are in (the midst of) the Nile shall die, and the Nile shall stink, and the Egyptians will be unable to drink water from the Nile.’” |
19 | ויאומר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים |
20 | ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביור לדם |
21 | והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היור ויהי דם בכל ארץ מצרים |
22 | ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה |
23 | ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת |
26 | ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני |
27 | ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים |
28 | ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטותך ובבית כל עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך |
29 |
ובכה
ובעמך
ובכל
עבדיך
יעלו
הצפרדעם
note
4QpaleoExodm, SP and possibly 4QExodj add a repeat of Exodus 7:26b-28 here: ויבא משה ואהרון אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדרי משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים And Moses and Aaron went to Pharaoh and they spoke to him, “Thus says Yahuweh: ‘Release My people that they may serve Me. But if you refuse to release them, look, I shall plague all your country with frogs. And the Nile shall swarm with frogs, and they shall go up and come into your house, and into your bed chamber and onto your bed, and into the house of your servants and among your people, and into your ovens and into your kneading troughs; and the frogs shall rise up against you and against your people, and against your servants.’ ” | Chapter 8 |
1 | ויאמר יהוה אל מושה אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים ויאמר מושה אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים |
5 | ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה |
6 | ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו |
8 | ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה |
9 | ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת |
11 | וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה |
12 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והך את עפר הארץ והיה לכנים בכל ארץ מצרים |
13 | ויעשו כן ויט אהרון את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים |
14 | ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ויהי הכנים באדם ובבהמה |
15 | ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה |
16 | ויאמר יהוה אל משה לאמור השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני |
17 | כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערוב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר המה עליה |
18 | והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ |
19 | ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה ויבא משה ואהרון אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצריים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה |
20 |
ויעש
יהוה
כן
ויבא
ערב
כבד
note
ביתה
פרעה
ובית
עבדיו
ובכל
ארץ
מצרים
תשחת
הארץ
מפני
הערוב
4QpaleoGen-Exodl, Mas, LXX: omit. 4QpaleoExodm and SP add מאד here meaning very. There’s little difference to the meaning of the verse whether מאד is retained or not. There are a couple of reasons to think that the text with מאד may’ve been the original reading, with homoeoteleuton (כבד מאד) accounting for its absence, or even its omission due to it being superfluous. |
21 | ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ |
22 | ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו |
23 | דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו | Chapter 9 |
5 | וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזק בם הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמרים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצריים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ |
6 | ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצריים וממקנה בני ישראל לא מת אחד |
7 | וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם |
8 |
ויאמר
יהוה
אל
משה
ואל
אהרון
לאמור
קחו
לכם
מלא
חפניכם
פיח
כבשן
וזרקו
משה
השמימה
לעיני
פרעה
4QGen-Exoda, LXX, Mas: towards the heavens. 4QpaleoExodm and SP read השמים meaning in the heavens. |
9 | והיה לאבק על ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פורח אבעבעות בכל ארץ מצרים |
10 | ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אותו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה |
11 |
ולא
יכלו
החרטמים
לעמד
לפני
משה
מפני
השחין
כי
היה
השחין
בחרטומים
ובכל
מצרים
4QpaleoExodm: the magicians (plene spelling). 4QExodc and SP have the defective spelling בחרטמים, and the Masoretic has the basic בחרטמם. All are effectively different spellings of the same word indicating the magicians/poisoners. |
12 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה |
13 | ויאומר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני |
14 | כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ |
15 | כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ |
16 | ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ |
17 | עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם |
18 | הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים ועד עתה |
19 |
ועתה
שלח
העז
את
מקנך
וכל
אשר
לך
בשדה
כל
האדם
והבהמה
אשר
ימצא
בשדה
ולא
יאסף
הביתה
וירד
עליהם
הברד
ומתו
note
4QpaleoExodm and the SP add a repeat of Exodus here: ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למ(ן) (ה)יום ה(ו)סדה ועד עתה ועתה שלח העז את מקנ(י)ך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו And Moses and Aaron went to Pharaoh, and they said to him, “Thus says Yahweh, God of the Hebrews: ‘Release My people, so they may serve Me. Because this time, I Myself will release all My plagues upon your heart, and on your servants, and on your people, for the sake of you knowing that there is none equal to Me upon the earth. For now I could have stretched out My hand, and could have struck you and your people with the plague, and you would have been annihilated from the earth. And yet, for the sake of this, I have allowed you to remain standing for the sake of displaying My strength to you, and in order to proclaim My name in all the earth. Still you are exalting yourself against My people by not releasing them. Behold, by this time tomorrow I am going to cause it to rain very severe hail, of such kind which has not existed in Egypt from the day that it was established up to this present time. So now, send word; seek refuge for your livestock and everything that is yours in the field. Every human and animal that is found in a field and has not been gathered to the house shall have hail coming down upon them, and they shall perish.’ ” |
20 | הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים |
21 | ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה |
22 | ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים |
23 | ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים |
24 | ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי |
25 | ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר |
26 | רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד |
27 | וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים |
28 | העתירו אל יהוה ורב מהיות קלות אלהים וברד ואש ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד |
29 |
ויואמר
אליו
4Qpaleo-Genl, Mas, SP: to him. 2QExoda probably places this after משה rather than here, or omits it entirely. מושה
כצאתי
את
העיר
אפרש
כפי
אל
יהוה
2QExoda: Moses (plene spelling). 4QpaleoGen-Exodl, SP and Masoretic have the defective spelling משה. הקולות
יחדלון
והברד
לא
יהיה
עוד
למען
תדע
כי
ליהוה
הארץ
2QExoda: the thunders (plene spelling). 4QExodc and Masoretic have the defective spelling הקלות. |
30 | אתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראו מפני אדני יהוה |
31 | והפשתה והשערה נכתה כי הפשתה גבעל והשערה אביב |
32 | והחטה והכסמת לא נכו כי אפילות הנה |
33 | ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה |
34 | וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו |
35 | ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה | Chapter 10 |
1 | ויאמר יהוה אל משה בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו |
2 |
ולמען
תספר
באזני
בנך
ובן
בנך
את
אשר
התעללתי
במצרים
ואת
אתתי
אשר
שמתי
בם
וידעתם
כי
אני
יהוה
note
4QpaleoGen-Exodl, 4QExodc, LXX, Mas: omit. 4QpaleoExodm and the SP add a prior mention of Exodus 10:3b-6 here: אלהיכם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה …your God. And you shall say to Pharaoh, “Thus says Yahweh, God of the Hebrews: ‘Until when will you refuse to lower yourself before Me? Release My people so they may serve Me. However, if you are refusing to release My family, behold; I am about to bring locusts into your region tomorrow, and they will engulf the surface of the land, and no one shall be able to see the land, and they shall eat what is left over for your from the hail, and they shall eat all the sprouting trees of yours from the field. And your houses shall be jam-packed, as well as the houses of all your servants, and the houses of all the Egyptians, this being something that your fathers and grandfathers haven’t seen since they day they existed upon the earth until this present day.’ ” |
3 | ויבא משה ואהרן אל פרעה במצרים ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח את עמי ויעבדני |
4 | כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך |
5 | וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה |
6 | ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה |
7 | ויאומרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים |
8 |
ויושב
את
משה
ואת
אהרון
אל
פרעה
ויאמר
אלהם
לכו
עבדו
את
יהוה
אלהיכם
מי
ומי
ההולכים
4QpaleoExodm: Aaron (plene spelling). 4QExodc, SP and Masoretic have the defective spelling אהרן. |
9 | ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו |
10 | ויאומר אליהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם |
11 | לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה |
12 | ויאומר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד |
13 | ויטה משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה |
14 | ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן |
15 | ויכס את עין כל הארץ ותשחת ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים |
16 | וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם |
17 | ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה |
18 | ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה |
19 | ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים |
20 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל |
21 | וידבר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים |
22 | ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים |
23 | לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם |
24 |
ויקרא
פרעה
למשה
ולאהרון
ויאמר
לכו
עבדו
את
יהוה
רק
צאנכם
ובקרכם
יצג
גם
טפכם
ילך
עמכם
4QpaleoExodm, SP, LXX: And for Aaron. 4QExodc and Masoretic omit. |
25 | ויאומר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו |
26 | וגם מקננו ילך עמנו לא נשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבוד את יהוה עד באנו שמה |
27 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם |
28 | ויאומר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות | Chapter 11 |
3 | ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בתוך ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם |
4 | ויאמר מושה אל פרעה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים |
5 | ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה |
6 | והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף |
7 | ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל |
8 | וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף |
9 | ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים |
10 | ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו | Chapter 12 |
1 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר |
2 | החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה |
3 | דברו אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית שה לבית אבות |
4 | ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה |
5 | שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו |
6 | והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותם כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים |
7 | ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאוכלו אתו בהם |
8 | ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו |
9 | אל תאכלו ממנו נו ובשל ומבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו |
10 | ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו |
11 | וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה |
12 | ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה |
13 | והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים |
14 |
והיה
היום
הזה
לכם
לזכרון
וחגותם
אתו
חג
ליהוה
לדורותיכם
חוקות
עולם
תחגהו
4QpaleoExodm: (plene spelling). 4QExodc has the defective spelling חקת. |
15 | שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשון עד יום השבעי |
16 | וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם |
17 | ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם |
18 | בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחדש בערב |
19 | שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ |
20 | כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאוכלו מצות |
21 | ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאומר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח |
22 | ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר |
26 | והיה כי יואמרו אליכם בניכם מה העבודה הזואת לכם |
27 | ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנוגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו |
30 | ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת |
31 | ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם |
32 | גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי |
33 | ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים |
34 | וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צרורות בשמלתם על שכמם |
35 |
ובני
ישראל
עשו
כדבר
משה
וישאלו
ממצרים
כלי
כסף
וכלי
זהב
ושמלות
2QExoda, SP, LXX, Mas: from the Egyptians (defective spelling). 4QExodc omits. 4QpaleoExodm has the plene spelling ממצריים. |
36 | ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים |
37 | ויסעו בני ישרעל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף |
38 |
וגם
ערב
רב
עלה
אתם
וצאן
ובקר
מקנה
כבד
מאד
4QExodc, SP, Mas: very (defective spelling). 4QpaleoExodm has the plene spelling מאדה. |
39 | ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם |
40 | ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה |
41 | ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים |
42 | ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם |
43 | ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו |
44 | וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו |
45 | תושב ושכיר לא יאכל בו |
46 | בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו |
47 | כל עדת ישראל יעשו אתו |
48 | וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו | Chapter 13 |
3 | ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם מארץ מצרים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ |
4 | היום אתם יוציאים בחדש האביב |
5 |
והיה
כי
יביאך
יהוה
אלוהיך
אל
ארץ
הכנעני
והחתי
החוי
האמרי
היבוסי
4QpaleoExodm, LXX, Mas: and the Hittite. 4QExode and SP read החתי, meaning the Hittite. אשר
נשבע
לאבותיך
לתת
לך
ארץ
זבת
חלב
ודבש
ועבדתה
את
4QpaleoExodm, SP, LXX, Mas: which. 4QExode reads כאשר meaning just as. העבודה
הזאת
בחדש
הזה
4QpaleoExodm: the service (plene spelling). 4Qexode, SP and Masoretic have the defective spelling העבדה. |
6 | שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה |
7 | מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך |
12 | והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה |
13 | וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה |
15 | ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אנכי זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה |
16 | והיה לאות על ידכה ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים |
18 | ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים |
19 | ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השביע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם |
20 | ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר |
21 | ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה |
22 | לא ימיש עמוד ענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם | Chapter 14 |
2 | דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים |
3 | ואמר פרעה אל בני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר |
4 | וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן |
5 | ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבודנו |
7 | ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו |
8 | ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה |
9 | וירדופו מצריים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן |
10 | ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה |
11 | ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים |
12 | הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר |
13 | ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום |
15 | ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו |
16 | ואתה הרם את ?ל??? מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה |
17 | ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו |
18 | וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו |
19 | ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם |
20 | ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה |
21 | ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים |
22 | ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם |
23 | וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה ורכבו ופרשיו אל תוך הים |
24 | ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש ועם ויהם את מחנה מצרים |
25 | ויסר את אופן מרכבתיו וינהגהו בכבדות ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים |
26 | ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו |
27 | ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים | Chapter 15 |
1 | אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים |
9 | אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי |
11 | מי כמוך באלים יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא |
12 | נטית ימנך תבלעםו ארץ |
13 | נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך |
14 | שמעו עמים וירגזו חיל אחז יושבי פלשת |
15 | אז נבהלו אלופי אדים אילי מואב יאחזםו רעד נמגו כל יושבי כנען |
16 | תפל עליהם אימה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית |
17 | תביאם ותטעם בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך |
18 | יהוה ימלך עולם ועד |
19 | כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים |
20 | ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה וחצאנה כול הנשים אחריה בתפים ובמחלת |
21 | ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים |
23 | ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה |
24 | וילנו העם על משה לאמור מה נשתה |
25 | ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו |
26 | ויאומר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רופאך |
27 | ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים | Chapter 16 |
1 | ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים |
2 | וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר |
3 | ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב |
4 | ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא |
5 | והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום |
6 | ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים |
7 | ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלינו עלינו |
8 | ויאומר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבוקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם |
12 | שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם |
13 | ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה |
14 | ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ |
15 | ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה |
16 | זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו |
17 | ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט |
18 | וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו |
19 | ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר |
20 | ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה |
21 | וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס |
23 | ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם לכם למשמרת עד הבקר |
24 | ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו |
25 | ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה |
26 | ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו |
27 | ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו |
28 | ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי |
29 | ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי |
30 | וישבתו העם ביום השביעי |
31 | ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש |
32 | ויאומר משה למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים |
33 |
ויאמר
משה
אל
אהרן
קח
צנצנת
אחת
ותן
שמה
מלא
העמר
מן
והניח
אותו
לפני
יהוה
למשמרת
לדרתיכם
4QpaleoExodm: it (plene spelling). 4QpaleoGen-Exodl, SP and Masoretic have the defective spelling אתו. |
34 | כאשר צוה יהוה את משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת |
35 | ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען | Chapter 17 |
1 |
ויסעו
כל
עדת
בני
ישראל
למסעיהם
ממדבר
סין
על
פי
יהוה
ויחנו
ברפידים
ואין
מים
לשתות
העם
4QpaleoGen-Exodl, 4QExodc: by stages from the wilderness of Siyn. 4QpaleoExodm, SP, LXX and Masoretic re-arrange this as ממדבר סין למסעיהם meaning from the wilderness of Siyn by stages. No change of meaning to the text. |
2 | וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסן את יהוה |
3 | ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא |
4 | ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני |
5 |
ויאמר
יהוה
אל
משה
עבר
לפני
העם
וקח
אתך
מזקני
ישראל
ומטך
אשר
הכית
בו
את
היאר
קח
בידך
והלכת
4QpaleoExodm, SP, LXX, Mas: to Moses. 4QExodc omits this, possibly due to homoeoteleuton (יהוה אל משה), or considering it superfluous. |
6 | הנני עמד לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל |
7 | ויקרא שם המקום משה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו ואם אין |
8 |
ויבוא
note
עמלק
וילחם
עם
ישראל
ברפידים
4QpaleoExodm: Then came (plene spelling). 4QExodc, SP, and Masoretic have the defective spelling ויבא. |
9 | ויאמר משה אל יהשוע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי |
10 | ויעש יהשוע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה |
11 | והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק |
12 | וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בוא השמש |
13 |
ויחלש
יהשוע
את
עמלק
ואת
עמו
4QpaleoExodm: Joshua (alternative spelling). 4QExodc, SP and Masoretic have the spelling יהושע. ויכם
לפי
חרב
4QpaleoExodm: Joshua (alternative spelling). 4QExodc, SP and Masoretic have the spelling יהושע. |
14 |
ויאמר
יהוה
אל
משה
כתוב
זאת
זכרון
בספר
ושים
באזני
יהושע
כי
מחה
אמחה
את
זכר
עמלק
מתחת
השמים
4QpaleoExodm: You write (plene spelling). 4QExodc, SP and Masoretic have the defective spelling כתב. |
15 | ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי |
16 | ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק עד דור ודור | Chapter 18 |
1 | וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים |
2 | ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה |
3 | ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה |
4 | ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה |
5 | ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים |
6 |
ויאמר
אל
משה
הנה
4QpaleoExodm, SP, LXX: Behold. 4QExodc and Masoretic read אני meaning I am.
חתנך
יתרו
בא
אליך
ואשתך
ושני
בניה
עמה
4QpaleoExodm, LXX: your father-in-law Jethro. 4QExodc, SP and Masoretic re-arrange this to יתרו חתנך meaning Jethro, your father-in-law. |
7 | ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויביאהו האהלה |
8 | ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה |
9 | ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים |
10 | ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצריים |
11 | עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם |
12 | ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה לפני האלהים |
13 | ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמד העם על משה מן בוקר עד הערב |
14 | וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאומר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב |
15 | ויאומר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים |
16 | כי יהיה להם דבר ובוא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודועתי את חוקי האלהים ואת תורתיו |
17 | ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה |
18 | נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך |
19 | עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאתי אתה את הדברים אל האלהים |
20 | והזהרתה אתהם את החקים ואת התורות והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון |
21 |
ואתה
תחזה
מכל
העם
אנשי
חיל
יראי
יהוה
אנשי
אמת
שונאי
בצע
ושמת
אתם
עליהם
שרי
אלפים
ושרי
4QpaleoExodm: who hate (plene spelling). 4QpaleoGen-Exodl, SP and Masoretic have the defective spelling שנאי. מאות
4QpaleoGen-Exodl, 4QpaleoExodm, SP, Mas: of hundreds. 2QExodb has the plene spelling מאיות. ושרי
חמשים
ושרי
עשרת
4QpaleoExodm: and rulers. 4QpaleoGen-Exodl and Masorietc read שרי meaning rulers. |
22 |
ושפטו
את
העם
בכל
עת
והיה
כל
הדבר
הגדול
יביאו
אליך
וכל
הדבר
הקטן
ישפוטו
הם
והקל
מעליך
ונשאו
אתך
4QpaleoGen-Exodl, 4QpaleoExodm, SP, Mas: in all (defective spelling). 2QExodb has the plene spelling בכול. |
23 | אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום |
24 | וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר |
25 |
ויבחר
משה
אנשי
חיל
מכל
ישראל
ויתן
אתם
ראשים
על
העם
שרי
אלפים
שרי
מאות
שרי
חמשים
ושרי
עשרת
4QpaleoGen-Exodl, LXX, Mas: And Moses chose suitable men from Israel and made them heads over the people; rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens. 4QpaleoExodm and the SP replace this with what is usually in Deuteronomy 1:9-18 (differences with SP in brackets): ויא(ו)מר משה אל העם לא אוכל לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לר(ו)ב יהוה אלהי אב(ו)תיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם (ויענו) ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ו(י)(א)קח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן א(ו)תם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות (ו)שרי חמשים ושרי עשר(ו)ת ושטרים לשבטיהם ויצו את שפטיכם (בעת ההוא) לאמר שמע(ו) בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגד(ו)ל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו ו(י)(א)צו(ה) את(כ)ם (בעת ההוא) את כל הדברים אשר (י)(ת)עשון And Moses said to the people, “I am not able to bear you alone; Yahweh your God has multiplied you, and behold, you are this day as the stars of heaven for multitude. Yahweh, the God of your fathers, made you a thousand times as many as you are, and blessed you, as He has promised you. How can I myself alone bear your heavy burden, and your load, your burden and your strife? Take you wise men, and understanding, and known, according to your tribes, and I will make them heads over you. And you answered me, and said, ‘The thing which you have spoken is good for us to do’ ” And he took the heads of their tribes, wise and knowing men, and he appointed them as heads over them leaders of thousands and leaders of hundreds and leaders of fifties and leaders of tens and officers according to their tribes. And he commanded the judges, saying, “Hear the disputes between your brothers, and judge righteously between a man and his brother, and the foreigner that is with him. You shall not respect persons in judgment; you shall hear the small and the great alike; you shall not be afraid of the countenance of man; for the judgment is God’s. And the dispute that is too hard for you, you shall bring to me, and I will hear it.” So he charged them all the matters which they were to do. |
26 | ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם |
27 | וישלח משה את חתנו וילך אל ארצו | Chapter 19 |
1 | בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני |
7 | ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה |
8 | ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה |
9 |
ויאומר
יהוה
אל
משה
הנה
אנכי
בא
אליך
בעב
הענן
בעבור
ישמע
העם
בדברי
עמך
וגם
בך
יאמינו
לעולם
ויגד
מושה
את
דברי
העם
אל
יהוה
2QExodb: Moses (plene spelling). 4QpaleoExodm, SP and Masoretic have the defective spelling מושה. |
10 | ויאומר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם |
11 | והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני |
12 | והגבלת את העם סביב לאמור השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר עמות יומת |
13 | לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר |
14 | וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם |
15 | ויאומר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה |
16 | ויהי ביום השלישי בהית הבוקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה |
17 | ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר |
23 | ויאומר משה אל יהוה לא יוכל העם לעולת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו |
24 |
ויאמר
אליו
יהוה
לך
רד
ועלית
אתה
ואהרן
עמך
והכהנים
והעם
יהרסו
לעלת
אל
יהוה
פן
יפרץ
בם
1QExod, 4QpaleoGen-Exodl, SP, Mas: and Aaron (defective spelling). 4QpaleoExodm has the plene spelling ואהרון. |
25 | וירד משה אל העם ויאמר אלהם | Chapter 20 |
1 | וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר |
2 | אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים |
3 | לא יהיה לך אלהים אחרים על פני |
5 | לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי |
6 | ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי |
18 | וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק |
19 | ויאומרו אל משה ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חי ים מדבר מתוך האש כמנו ויחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות |
25 | ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה |
26 | ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו | Chapter 21 |
1 | ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם |
2 | כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם |
4 | אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו |
5 | ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי |
6 | והגישו אדונו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדונו את אוזנו במרצע ועבדו לעלם |
13 | ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שם |
14 | וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות |
18 | וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב |
19 | אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפוא ירפא |
20 | וכי יכאה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם |
22 | וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפלילים |
24 | עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל |
25 | כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה |
26 | וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו |
27 | ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו |
28 | וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי |
29 | ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת |
30 | אם כפר יושת עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו |
31 | או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו |
32 | אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל |
37 | כי יגנוב איש שור שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צואן תחת השה | Chapter 22 |
1 | אם במחתרת ימצא הנגב והוכה ומת אין לו דמים |
2 | אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו לשלם ונמכר בגנבתו |
3 | אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים אחד שנים ישלם |
4 | כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירו עירה ובער בשדה אחר שלם ישׁלם משדהו כתבואתה ואםכל השדה יבעה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם |
6 | כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר ונגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים |
7 | אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולא ישלם |
11 | ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו |
12 | אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם |
13 | וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם |
15 | וכי יפתה איש בתולה אשר לוא אורשה ?????? ושכב עמה מהור ימהורנה לו לאשה |
16 | אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקול כמוהר הבתולת |
17 | מכשפה לוא תחיה |
18 | כל שכב עם בהמה מות יומת |
19 | זובח לאלוהים יוחרם בלתי ליהוה לבדו |
20 | וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים |
22 | אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו |
23 | וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים |
24 | אם כסף תלוה את עמי את עני עמכה לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך |
25 | אם חבל תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו |
26 | כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני |
27 | אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר |
28 | מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי |
29 | כן תעשה לשורך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי |
30 | ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו | Chapter 23 |
4 | כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו |
5 | כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו |
6 | לא תטה משפט אביונך בריבו |
7 | מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע |
8 | ושחד לא תקח כי השחד יעור עיני פקחים ויסלף דברי צדיקים |
9 | וגר לא תלחצו ואתם ידעתם נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים |
10 | ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה |
11 | והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך |
12 | ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר |
13 | ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך |
14 | שלש רגלים תחג לי בשנה |
15 | את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם |
16 | וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה |
29 | לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה |
30 | מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ |
31 | ושמתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך | Chapter 24 |
1 | ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרון נדב ואביהוא ואיתמר ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק |
2 | ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו |
3 | ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאומרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה |
4 | ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל |
6 | ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח |
7 | ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאומרו כל אשר דבר יהוה נשמע ונעשה |
8 | ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאומר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה |
9 | ויעל משה ואהרון נדב ואביהוא ואיתמר ושבעים מזקני ישראל |
10 | ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר |
11 | ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו | Chapter 25 |
7 | אבני שהם ואבני מלואים לאפוד ולחשן |
9 | ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו |
10 | ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו |
11 | וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב |
12 | ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית |
13 | ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב |
14 | והבאת את הבדים בטבעת על צלעות הארון לשאת את הארון בהם |
15 | בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו |
16 | ונתת אל הארון את העדת אשר אתן אליך |
18 | ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת |
19 | ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרובים על שני קצותיו |
20 | והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחו אל הכפרת יהיו פני הכרובים |
21 | ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך |
22 | ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל |
23 | ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו |
24 | וצפית אותו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב |
25 | ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב |
26 | ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתתה את הטבעות על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו |
27 | לעמת המסגרת תהיינה הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן |
28 | ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן |
29 | ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהם זהב טהור תעשה אתם |
31 | ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו |
32 | וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני |
33 | שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה |
34 | ובמנורה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה | Chapter 26 |
8 | ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעות |
9 | וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל |
10 | ועשית ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאות על שפת היריעה החברת השנית |
11 | ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאות וחברתה את האהל והיה אחד |
12 | וסרח העודף ביריעות האוהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן |
13 | והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסותו |
14 | ועשית מכסה לאהל ערת אילים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה |
15 | ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים |
16 | עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד |
21 | וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד |
22 | ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים |
23 | ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים |
24 | ויהיו תאמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו |
25 | והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד |
26 | ועשית בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד |
27 | וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה |
28 | והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה |
29 | ואת הקרישים תצפה זהב ואת טבעתיהם זהב בתים לבריחים וצפית את הבריחם זהב |
30 | והקמת את המשכן כמשפט אשר הראית בהר |
31 | ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים |
32 | ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף |
33 | ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאות שם מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים |
34 | ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים |
35 |
ושמת
את
השלחן
מחוץ
לפרכת
ואת
המנורה
נכח
השלחן
על
צלע
המשכן
תימנה
והשלחן
תתן
על
צלע
צפון
note
4QpaleoGen-Exodl, LXX, Mas: omit. 4QpaleoExodm and the SP add the following from Exodus 30:1-10 here (differences between 4QpaleoExodm and SP in brackets): ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לד(ו)רתיכם קדש קדשים הוא ליהוה And you shall create an altar for burning incense; of acacia wood you shall make it: a cubit is its length, and a cubit is its width; it shall exist as square, and two cubits is its height, its horns shall be of one piece with it. So you shall overlay all around its top and its sides with gold, and even its horns, and you shall make a gold moulding for it all around. You shall also create two gold rings for it. You shall make them to be beneath its holding on two opposite sides, to be as holders for poles, in order to carry it with them. You shall also create the poles out of acacia wood, and you shall overlay them with gold. Then you shall place it before the curtain this is upon the Ark of the testimony, before the reconciliation cover, that which is upon the testimony: that is where I shall meet with you. Thus Aaron shall convert fragrant incense into smoke upon it, each and every morning when he tends to the lamps; he shall convert it into smoke. Even when Aaron installs the lamps at twilight, he shall convert it into smoke - the incense of continuity - before the face of Yahweh throughout your generations. You shall not raise up strange incense or a burnt or grain offering upon it, and you shall not pour a libation upon it. Thus Aaron shall make reconciliation upon its horns once during the year, from the blood of the sin offering of the reconciliations; once during the year he shall make reconciliation upon it throughout your generations. It is the most set-apart thing for Yahweh. |
36 | ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם |
37 | ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת | Chapter 27 |
1 | ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש |
2 | ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת |
3 | ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת |
4 | ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו |
5 | ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח |
6 | ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת |
7 | והובא את בדיו בטבעות והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו |
8 | נבוב לחות תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו |
9 |
ועשית
את
חצר
המשכן
לפאת
נגב
תימנה
קלעים
לחצר
שש
משזר
מאה
באמה
ארך
לפאה
האחת
4QpaleoExodm, Mas: south. 4QpaleoGen-Exodl and SP have נגבה, which is the main noun נגב with the locative ה. |
10 | ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף |
11 | וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך עמודים עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף |
12 | ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה נחשת |
13 | ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה |
14 | וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה |
16 | ולשער החצר מסכה עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה |
17 | כיל עמודי החצר סביב מחושקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחושת |
18 | אורכה החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים וקומה חמש אמות שש מושזר ואדניהם נחושת |
19 | לכל כלי המשכן בכל עבודתו ובכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת ועשית בגדי תכלת וארגמן | Chapter 28 |
3 | ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי |
4 | ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרון אחיך ולבניו לכהנו לי |
5 |
Και
αυτοι
λημψονται
το
χρυσιον
και
τον
υακινθον
και
την
πορφυραν
και
το
κοκκινον
και
την
βυσσον
|
6 |
Και
ποιησουσιν
την
επωμιδα
εκ
χρυσιου
και
υακινθου
και
πορφυρας
και
κοκκινου
νενησμενου
και
βυσσου
κεκλωσμενης
εργον
υφαντου
ποικιλτου
|
7 |
δυο
επωμιδες
συνεχουσαι
εσονται
αυτω
ετερα
την
ετεραν
επι
τοις
δυσι
μερεσιν
εξηρτισμεναι
|
8 | וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר |
9 | ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל |
10 | ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם |
11 | מעשה חרש אבן פתוחי חתם יפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מוסבת משבצות זהב תעשה אתם |
12 | ושמת את שתי האבנים על כתפות האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן |
22 | ועשית על החשן שרשת גבלות מעשה עבות זהב טהור |
23 | ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתתה את שתי הטבעות על שני קצות החשן |
24 | ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן |
26 | ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה |
27 | ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד |
28 | וירכסו את החשן מטבעותו אל טבעות האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד |
30 | ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרון בבאו לפני יהוה ונשא אהרון את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד |
31 | ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת |
32 | והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע |
33 | ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שולי סביב ופעמני זהב בתוכם סביב |
34 | פעמון זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב |
35 | והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות |
36 | ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה |
38 | והיה על מצח אהרון ונשא אהרון את עוון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה |
39 | ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם |
40 | ולבני אהרון תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת |
41 | והלבשתם אותם את אהרון אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי |
42 | ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו |
43 | והיו על אהרון ועל בניו בבואם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עוון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו | Chapter 29 |
1 | וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים שנים תמימים |
2 | ולחם מצות וחלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות סלת חטים תעשה אתם |
3 | ונתת אותם על סל אחד והקרבת אותם בסל ואת הפר ואת שני האילם |
4 | ואת אהרון ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים |
5 | ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד |
20 | ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרון ועל תנוך אזן בניו הימינית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימינית וזרקת את הדם על המזבח סביב |
22 | ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת היותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא |
23 | וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה |
24 | ושמת הכל על כפי אהרון ועל כפי בניו והנפת אותם תנופה לפני יהוה |
25 | ולקחת אותם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה |
31 | ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדוש |
32 | ואכל אהרון ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד |
33 | ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם |
34 | ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קודש הוא |
35 | ועשית לאהרון ולבניו ככה ככל אשר צויתי אותכה שבעת ימים תמלא ידם |
36 | ופר חטאת תעשה ליום על הכפורים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אותו לקדשו |
37 | שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אותו והיה המזבח קודש קודשים כל הנוגע במזבח יקדש |
38 | וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד |
39 | את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים |
40 | ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד |
41 | ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה | Chapter 30 |
12 | כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם |
13 | זה יתנו כל העבר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה |
14 | כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה |
15 | העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשותיכם |
16 | ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשותיכם |
17 | וידבר יהוה אל משה לאמור |
18 | ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אותו בין אהל מועד ובין המזבח |
21 | ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם חוק עולם לו ולזרעו לדורותם |
23 | ואתה קח לך בשמים רואש מור דרור חמש מאות וקנמון בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בושם חמשים ומאתים |
24 | וקדה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין |
25 | ועשיתה אותו שמן משחת קודש רוקח מרקחת מעשה רוקח שמן משחת קדש יהיה |
29 | וקדשת אתם והיו קדש קודשים כל הנגע בהם יקדש |
30 | ואת אהרון ואת בניו תמשח וקדשת אותם אתם לכהן לי |
31 | ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדרתיכם |
34 | ויאומר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה |
35 | ועשית אתה קטרת רוקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש |
36 | ושחקת ממנה הדק ונתת ממנו לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה קודש קודשים תהיה לכם |
37 | והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קודש תהיה לכם ליהוה |
38 | איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו | Chapter 31 |
1 | וידבר יהוה אל משה לאמור |
2 | ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה |
3 | ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה |
4 | לחשב מחשבת לעשובזהב ובכסף ובנחשת |
5 | ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת |
6 | ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתיך |
7 | את אהל מועד ואת הארון לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל |
8 | ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת |
12 | ויאומר יהוה אל משה לאמר |
13 | ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתתי תשמרו כי אות היא |
14 | לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה |
15 | ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת |
16 | ושמרו בני ישראל את השבת ליהוה לעשות אותו לדורותם ברית עולם |
17 | ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש | Chapter 32 |
2 | ויאומר אליהם אהרון פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי |
3 | ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרון |
4 | ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאומרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים |
5 | וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרון ויאומר חג ליהוה מחר |
6 | וישכימו ממוחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק |
7 | וידבר יהוה אל משה לאמור רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים |
8 | סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאומרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים |
9 | ויאומר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא |
10 | ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול ובאהרון התאנף יהוה מאד להשמידו ויתפלל משה בעד אהרון בעת ההוא |
11 | ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאומר למה יהוה יחר אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע חזקה |
12 | למה יאומרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך |
13 | זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלוה לעולם |
14 | וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו |
15 | ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לוחת כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים |
16 | והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת |
17 | וישמע יהשוע את קול העם ברעה ויאומר אל משה קול מלחמה במחנה |
18 | ויאומר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע |
19 | ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר |
25 | וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעו אהרון לשמצה בקמיהם |
26 | ויעמד משה בשער המחנה ויאומר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי |
27 | ויאומר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו ועברו ושובו משער לשער במחנה והרוגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו |
28 | ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש |
29 | ויאומר משה מלאו ידיכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה |
30 | ויהי ממוחרת ויאומר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדולה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם |
32 | ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבתה |
33 | ויואמר יהוה אל מושה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי |
34 | ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם | Chapter 33 |
12 | ויאומר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני |
13 | ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה |
15 | ויאומר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה |
16 | ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה |
17 | ויאומר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם |
18 | ויאומר הראני נא את כבדך |
19 | ויאומר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם |
20 | ויאומר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי |
21 | ויאומר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור |
22 | והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי |
23 | והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו | Chapter 34 |
1 | ויאומר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלוחות אשר שברת |
2 | והיה נכון לבקר ועלית בבוקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר |
3 | ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא |
10 | ויאומר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך |
11 | שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי |
12 | השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך |
13 | כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת ואשריו תכרתון |
15 | פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו |
16 | ולקחת מבנתיו לבניך והזנו את בניך אחרי אלהיהן |
17 | אלהי מסכה לא תעשה לך |
18 | את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתיך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים |
20 | ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם |
21 | ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבת |
22 | וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה |
23 | שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל |
24 | כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה |
27 | ויאומר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל |
28 | ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים | Chapter 35 |
1 | ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאומר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשות אתם | Chapter 36 |
9 | ארך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת |
10 | ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת |
21 | עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד |
22 | שתי ידת לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן |
23 | ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה |
24 | וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו |
34 | ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב |
35 | ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים |
36 | ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף |
37 | ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם | Chapter 37 |
9 | ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת היו פני הכרובים |
10 | ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו |
11 | ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב |
12 | ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב |
13 | ויצק לו ארבע טבעות זהב ויתן את הטבעות על ארבע הפאת אשר על ארבע רגליו |
14 | לעמת המסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן |
15 | ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אותם זהב לשאת את השלחן |
16 | ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור | Chapter 38 |
18 | ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר |
19 | ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחושת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף |
20 | וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחושת |
21 | אלה פקדי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן |
22 | ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה | Chapter 39 |
3 | וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב |
4 | כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר |
5 | וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה |
6 | ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל |
7 | וישם אותנה על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה |
9 | רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול |
10 | וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד |
11 | והטור השני נפך ספיר ויהלם |
13 | והטור הרביעי תרשש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם |
14 | והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט |
15 | ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור |
17 | ויתנו שני עבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן |
18 | ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו |
19 | ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה |
20 | ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד |
21 | וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפוד כאשר צוה יהוה את משה בפתיל תכלת להית על החשן האפוד ביתה ולא יזח החשן מעל האפוד כאשר צוה יהוה את משה ויעש את האורים ואת התמים כאשר צוה יהוה את משה |
22 | ויעשו את המעיל מעשה ארג כליל תכלת |
23 | ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע |
24 | ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר | Chapter 40 |
7 | ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים |
8 | ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר |
9 | ולקחת את שמן המשוחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אותו ואת כל כליו והיה קדש |
10 | ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדש את המזבח והיה המזבח קדש קדשים |
11 | ומשחת את הכיור ואת כנו וקדשת אותו |
12 | את אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אותם במים |
13 | והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אותו וקדשת אותו וכהן לי |
14 | ואת בניו תקריב והלבשת אותם את הכתנות |
15 |
ומשחת
אותם
כאשר
משחת
את
אביהן
וכהנו
לי
והיתה
להיות
להם
משחתם
לכהנות
עולם
לדורותם
4QExod-Levf: them (plene spelling). 4QpaleoGen-Exodl, SP and Masoretic have the defective spelling אתם. |
16 | ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אותם |
17 | ויהי בחדש הראשן בשנה השנית לצאתם ממצרים באחד לחדש הוקם את המשכן |
18 | ויקם את אדניו וישם את קרסיו ואת קרשיו וינתן את בריחיו ויקם את עמודיו |
19 | וינתן את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה |
20 | ויקח וינתן את העדות אל הארון וישם את הבדים אל הארון וינתן את הכפרת על הארון |
21 | ויבא את הארון וישם את פרכת המסך ויסך על הארון העדות כאשר צוה יהוה את משה |
22 | וינתן את השלחן אל אהל מועד על ירך המשכן צפון מחוץ לפרכת |
23 | ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה |
24 | וישם את המנורה במשכן אהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגב מחוץ הפרכת |
25 | ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה |
26 | וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת |
27 | ויקטר עליו קטרת סמים לפניו כאשר צוה יהוה את משה |
- TC Genesis
- TC Exodus
- TC Leviticus
- TC Numbers
- TC Deuteronomy
- TC Joshua